הפרעות קשב וריכוז

מהי הפרעת קשב וריכוז?

הפרעות קשב וריכוז (ADHD) הן מהשכיחות ביותר מבין הפרעות הנפש המתפתחות בילדים. לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יש יכולת תפקוד מוגבלת במסגרות שונות, כולל בבית, בבית הספר, וביחסים עם חבריהם. אם לא מטפלים בהפרעה זו עלולות להיות לה השלכות ארוכות טווח שיימשכו בשנות ההתבגרות והבגרות.

 

סימנים ותסמינים

תסמיני ADHD מופיעים במהלך חודשים רבים, וכוללים:

* אימפולסיביות: ילד הפועל בפזיזות מבלי לחשוב קודם לכן

* היפראקטיביות (פעילות-יתר): ילד שאינו מסוגל לשבת במקום אחד, הולך, רץ, או מטפס כשאחרים יושבים, מדבר בעת ובעונה אחת עם אחרים.

* חוסר קשב: ילד ש"חולם" או נדמה כמצוי בעולם אחר, שמה שמתרחש סביבו מסיח את דעתו.

 

כיצד מאבחנים בעיות קשב וריכוז?

אם מתעורר חשד לקיום בעיית קשב וריכוז, יש לקבל אבחון אצל מומחה שהוכשר בתחום בעיות הקשב והריכוז. מומחים כאלה באים מתחומי פסיכיאטריית הילדים, הפסיכולוגיה, רפואת הילדים ההתפתחותית, נוירולוגיה התנהגותית, ועבודה סוציאלית קלינית. לאחר שלילת סיבות אחרות להתנהגותו של הילד, המומחה בודק את תיקו הרפואי ואת תיק בית הספר שלו, ומשוחח עם מוריו ועם הוריו. המורים וההורים ממלאים שאלון דירוג התנהגות שְלַבִּי לגבי הילד. האבחון ניתן רק לאחר שכל המידע שנאסף נלקח בחשבון.

 

טיפול

קיימים טיפולים יעילים לבעיות קשב וריכוז, והם כוללים הן טיפול התנהגותי והן טיפול תרופתי.